עירית ראשל"צ נ' סויסה

החלטה

המזכירות תעדכן את הרישום בתיק ביהמ"ש כך שיירשם כי הנתבע מיוצג ע"י עו"ד יורם דדיה, בהתאם לפרטים אשר מסר בפרוטוקול הדיון.

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"א, 29/06/2011 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך של 5,038 ₪ בגין מיסים עירוניים.

התובעת הינה עיריה, אשר במסגרת פעילותה מטילה מיסי ארנונה ומיסים נוספים על מחזיקי הנכסים בתום שיפוטה. לפי טענת התובעת, בהתאם לרישומיה חייב הנתבע את סכום התביעה בגין נכס אותו החזיק.

התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב, וביום 2.11.08 הגיש הנתבע התנגדות לתביעה. בהתנגדותו טען הנתבע כי החזיק בנכס נשוא התביעה, נכס ברח' הרצל 54 בראשון לציון (מתחם התחנה המרכזית הישנה) (להלן: "הנכס"), וזאת עד ליום 6.12.04. טען הנתבע, כי עד ליום זה לא היה כל חוב לתובעת בגין הנכס. בעקבות טענה זו של הנתבע, בהחלטה מיום 16.02.09, ניתנה לנתבע רשות להתגונן, אשר הותנתה בהפקדת כספים בקופת בית המשפט. משהופקדו הכספים, נמשך הדיון אשר התעכב בהמשך בשל העדר התייצבות לדיון אשר נקבע.

מטעם התובעת העידה גב' רותי ברק, ומטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו. זולת עדים אלו לא העידו עדים נוספים.

כאמור, טענת ההגנה על יסודה ניתנה לנתבע רשות להתגונן, הייתה העדר חוב לתובעת ביום בו פינה את הנכס, 6.12.04. בתצהיר אשר הגישה התובעת הובא פירוט מלא ומדוקדק של החוב נשוא התביעה. מהפירוט אשר הציגה התובעת מסתבר כי החוב נשוא התביעה מתייחס למיסי ארנונה החל מחודש ספטמבר 2002 ועד לחודש יוני 2003, לאגרות מים לשנים 2003 עד יוני 2003, וכן אגרת שמירה עד ליוני 2003. ביחס לאגרת השמירה הודיע ב''כ התובעת בפתח הדיון היום, כי זו שולמה ויש להפחיתה מסכום התביעה. הנה אפוא מסתבר שכל החוב נשוא התביעה מתייחס למועד בו לפי הנטען בהתנגדות החזיק הנתבע בנכס. הנתבע לא הציג כל ראיה, הנתבע לא הציג כל שאלה לעדה מטעם התובעת, ולמעשה הנתבע לא כפר כלל בטיעוניו כי אכן החוב נשוא התביעה מתייחס למועדים האמורים. בכך נשמטה הקרקע תחת טענת ההגנה של הנתבע.

בתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע, כי ביום 25.11.01 נכרת חוזה בין בעלת הנכס לבין אדם בשם אבי סויסה, ואשר לפיו הועברה החזקה בנכס לאותו אדם. מכאן, טען הנתבע בתצהירו, לא היה מקום לחייבו במיסי ארנונה לאחר אותו מועד. ביחס לטענה זו, הרי שראשית מדובר בטענה שלא נטענה כלל בהתנגדות ולא ניתנה בגינה רשות להתגונן.

שנית, בהתאם לדין מוטלת החבות בארנונה ובמיסים עירוניים על המחזיק בנכס. בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות, מוטלת החובה על המחזיק בנכס, אשר חדל מלהחזיק בו, למסור לעיריה הודעה בכתב, וכל עוד לא עשה כן, ימשיך להיות מחויב במיסי ארנונה. לא זו בלבד שלא הוצגה בפני הודעה בכתב שכזו, אלא שאף לא נטען כי נמסרה הודעה בכתב שכזו. כל שנטען בצורה כוללנית, הוא כי התובעת ידעה אודות מסירת החזקה, ואף טענה זו נטענה בצורה סתמית ובלא כל תימוכין.

שלישית, במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע מסתבר כי אותו צד שלישי, שלכאורה קיבל החזקה בנכס, אדם בשם אבי סויסה, הינו למעשה אחיו של הנתבע, ומצוי בהליכי פשיטת רגל. לא ניתן אפוא שלא לחוש כי הטענה נטענה בחוסר תום לב ומתוך מודעות לכך שהתובעת לא תוכל להיפרע כלל מאותו אדם.

בסופו של יום, לא מצאתי ממש בטענות הנתבע, ובנסיבות אלו אין אלא לקבל את התביעה. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.

אשר על כן, ולאחר הפחתת סכום אגרת השמירה בסך 283.60 ₪ מסכום התביעה, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,024 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. כמו כן יישא הנתבע באגרת בית המשפט ובהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך של 4,000 ₪. נוסף על סכום זה יישא הנתבע גם בהוצאות אשר נפסקו, כאמור בהחלטה מיום 16.02.09.

כל הכספים המופקדים בקופת בית המשפט יועברו לתובעת.

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"א, 29/06/2011 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: פנינה שמריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: